מאפטות וכיבים ועד למחלות מסוכנות: על מה מרמזים פצעים בחלל הפה?
פצעים בחלל הפה ("כיבים" בעגה מקצועית) הם תופעה שכיחה המוכרת לרוב האנשים. הופעתם מלווה אמנם בחוסר נעימות, אך מרביתם חולפים בדרך כלל מאליהם ללא טיפול בתוך ימים ספורים. בחלק גדול מהמקרים הם תוצאה של טראומה מקומית, בעקבות פציעת הרקמה הרכה. הפציעה עשויה להיגרם משן שבורה, נשיכה עצמית, התקן דנטלי חדש או מזון במרקם קשה.
יחד עם זאת, חשוב להיות מודעים לכך שישנם מגוון סוגים של כיבים הנוצרים בחלל הפה, וגם אם הם נדמים לנו זהים, קיים ביניהם שוני מבחינת הגורמים להופעתם. חלקם נובעים מחסרים תזונתיים, זיהום פטרייתי או נגיפי, בעוד אחרים עשויים להיגרם מרגישות למזון או לחומר מסוים או במצבים של עקה נפשית (סטרס).
מצבים רפואיים שהסממן הראשון שלהם הוא כיבים בפה
מרפאות שיניים של מומחים יסבירו כי ישנם גם פצעים בחלל הפה שעלולים להעיד על מחלות אחרות חמורות יותר הדורשות בירור רפואי. יתרה מכך, ניתן למנות מכלול לא מבוטל של בעיות בריאותיות ומצבים רפואיים שהסממן הראשון שלהם הוא כיבים בפה, על אף שהם אינם בהכרח מתמקדים בחלל הפה בלבד.
קטגוריה זו כוללת מגוון מחלות במערכת העיכול (כמו לדוגמה קרוהן או צליאק), שינויים הורמונליים בקרב נשים, תופעת לוואי לטיפול תרופתי מסוים (למשל תרופות ללחץ דם, תרופות אנטי אפילפטיות או נוגדי דלקת שאינם סטרואידים), מערכת חיסונית מוחלשת על רקע רפואי או כתוצאה מטיפולים (כימותרפיה, הקרנות) ואפילו נגעים ופצעים המופיעים בעקבות גידול ממאיר.
סממנים המהווים נורה אדומה
אי לכך, במקרים שבהם מופיעים פצעים בחלל הפה אשר אינם חולפים מאליהם בתוך פרק זמן של שבועיים שלושה, כמו גם כיבים חוזרים (כרוניים), כיבים שקוטרם מעל לסנטימטר אחד, יוצרים דימום ואו מלווים בכאבים (כאבים בשעת בליעה וכאבי אוזניים), שאז מומלץ לפנות ללא דיחוי לפריודונט (רופא שיניים מומחה למחלות חניכיים) או רופא שיניים מומחה ברפואת הפה, כדי לאתר את הגורם להיווצרותם.
כמו כן, יש לגשת לבירור רפואי בהקדם האפשרי בכול הופעה של נפיחות, גוש או רקמה עודפת, ובפרט אם הם מתאפיינים בשינויי מרקם (טלאים או כתמים), שינויי גוון (כתמים אדומים, לבנים או תערובת של לבן עם אדום) ואו מלווים בתסמינים נוספים כמו קושי בהרכבת שיניים תותבות, שיניים מתנדנדות או גוש בצוואר. חשוב להבהיר שהתסמינים הללו יכולים להיגרם ממחלות זיהומיות או אחרות, ואף על פי כן, מוטב שלא ליטול סיכונים, אלא לפנות לאבחון מוקדם ככול הניתן.
