חשוב לדעת כי לא קיימת חובה לפרוש בגיל הפרישה. בניגוד לימי העבר, כיום אנשים רבים מאוד ממשיכים לעבוד גם אחרי גיל הפרישה אשר מוגדר בחוק. מעבר להגדלת הפנסיה והשיקולים הפיננסיים, מרבית האנשים אינם מרגישים בצורך לפרוש מעבודתם, הן מבחינת יכולתם לעבוד והן מבחינה תעסוקתית. רבים יעדיפו להמשיך ולצאת לעבודה כרגיל על פני הישיבה בבית. דחיית זמן הפרישה למעשה תשפר במידה נכרת את מצבם הכלכלי של אזרחים רבים אשר מגדילים על ידי כך את סכום החיסכון הפנסיוני שלהם. אנשים אלו למעשה מקצרים את משך התקופה שבה הם חיים מכספי הפנסיה שצברו.
עבור כל עובד שכיר אשר הגיע לגיל הפרישה עומדת הזכות לפנות את המעסיק שלו בבקשה להמשיך בעבודתו ולא לפרוש. יחד עם זאת, זכות זו של העובד עדיין עומדת בגדר בקשה בלבד והיא אינה מחייבת את המעסיק להיעתר לבקשה זו. המעסיק זכאי שלא להסכים לבקשה זו .
קבלת פיצויים לעובד שהתפטר אחרי גיל הפרישה
כול עובד אשר עבר את גיל הפרישה והחליט להתפטר ממקום עבודתו, זכאי לקבל פיצויי פיטורין על פי החוק במדינת ישראל. זאת מפני שהתפטרותו של אדם אשר יוצא לגמלאות לאחר שכבר הגיע לגיל הפרישה המוגדר, נחשבת בעיני החוק כפיטורים. לכן אותו העובד יהיה זכאי לתשלומי פיצויים. לצורך קבלת הפיצויים אותו העובד חייב להיות מועסקת באותו מקום העבודה למעלה משנה. כמו כן, העובד הפורש צריך להודיע למעסיק שלו על דבר פרישתו באמצעות מכתב התפטרות רשמי בו הוא יציין במפורש כי הוא מסיים את עבודתו לצורך יציאה לגמלאות.
כיצד לעשות זאת?
בטרם סיום עבודתו של העובד הפורש, ימלא העובד טופס 161 אשר הינו טופס הודעת פרישה מהעבודה. במקביל גם המעסיק ימלא טופס 161 וימסור את הטופס המלא והחתום לעובד. לאחר מילוי הטופס וכתיבת מכתב התפטרות מסודר, העובד יהיה זכאי באופן אוטומטי לקבל את פיצויי הפיטורים שלו. בכל מקום עבודה ניתן לקבל עזרה מאת חשב השכר אשר בקיא בכל הפרטים הדרושים. שתהייה פרישה נעימה.