כדי לאפשר כיבוי אש במקרי חירום יש להתקין בנקודות מוגדרות הידראנט, אלו ברזי המים שמותקנים באופן גלוי ברשות הרבים, ומאפשרים חיבור של כבאים, במטרה להפעיל לחץ מים לעבר האש שפרצה. באמצעות הידרנטים יכולים כוחות הכיבוי להתחבר למקור מים ולכבות את השריפה בכל מקום אליו הם מגיעים ואכן מוצב בסמיכות למקום ברז כיבוי כנדרש.
ברזי הכיבוי המוצבים ברחוב אמנם אינם גדולים, אך מנגד הם מסוגלים להפיק זרם מים בלחץ גבוה. הידרנטים מחוברים לקו המים של הרשות. כדי שהכבאים אכן יוכלו להפיק תועלת מברזי הכיבוי הם ניצבים תמיד במיקום בולט, הצבע שלהם אדום בוהק ונוח וקל לגשת אליהם, זאת כדי לאפשר לכבאים להתחבר במהירות מקסימלית ולכבות את השריפה. הלחץ של המים כה חזק עד שהוא עלול להזיק ולפצוע את העומדים מולו. מסיבה זו הכבאים מצוידים בקסדה, כפפות וכן מגן פנים בעת שהם פותחים הידראנט.
כדי לקדם את הבטיחות של התושבים קיים חוק שמגדיר כי חייב להיות בכל רחוב הידרנט אחד לכל הפחות. מובן שככל שהאיזור נחשב ברמת סיכון גבוהה יותר כך יוצבו הידראנטים בצפיפות גבוהה יותר. כך לדוגמה באזורים תעשייתיים, אזורים בהם בניינים גבוהים וכדומה. היות ומדובר בדרישה חוקית אין אפשרות להסיר את ההידרנטים לפי דרישות התושבים. כמו כן אין אפשרות להחנות רכב שיחסום גישה להידרנט.
ניתן להבחין שיש בשוק סוגים שונים של הידרנטים. חלקם מכילים ברז כפול חלקם רק אחד. יש את אלו שלהם סוגר בטיחות שמונע שימוש לא רצוי על ידי מי שאינו מורשה. קיימים גם הידרנטים שלהם זקפים. יש כאלו שמתאימים לרשות הרבים ויש כאלו שמתאימים למתחמים פרטיים. מה שחשוב זה שהברזים יתאימו לדרישות התקנים ויוכלו לספק את המים בלחץ הרצוי בעת חירום.